הארכיון העירוני מעלה אדומים

חזרה לדף השער

פרוטוקולים ומסמכים מכוננים (סטטוטוריים)

1. כינון המועצה – מועצת מעלה אדומים כוננה בתוקף צו של מפקד יהודה ושומרון ת/א בנימין בן אליעזר. הצו נחתם ביום כ"ח באדר תשל"ט (27 במארס 1979) כ-39 חודשים אחרי הקמת מעלה אדומים (נר שביעי של חנוכה תשל"ו – דצמבר 1975). הצו קובע בין היתר את גבולות השיפוט של המועצה לפי מפה נלווית ואת התקנון לעבודתה. בתוקף הצו (ר' עמוד 22) נקבע כי הוועד הנבחר של מעלה אדומים בהרכב: (1) אבנר פרץ – יו"ר (2) אליעזר צלקו – חבר (3) צדוק אושני – חבר (4) אלי פינטוס – חבר (5) שמואל בר שלום – חבר, יכהן כמועצה מקומית עד לבחירות הראשונות.

2. פרוטוקולים של השנה הראשונה לפעילות המועצה – 1979 בשנת 1979 כיהנה המועצה בהרכב שהוגדר בצו לעיל. כל חברי המועצה כיהנו בהתנדבות ולא קיבלו על כך שום שכר או תשלום הוצאות וכדומה המועצה התכנסה לישיבתה הראשונה ביום 30.4.1979. המועצה קיימה 14 ישיבות עד סוף 1979. בישיבתה האחרונה באותה שנה דנה המועצה בביקורו המתוכנן של ראש הממשלה מר מנחם בגין ביישוב (היה זה ביקורו השני – ביקורו הראשון ביישוב נערך סמוך לאחר היכנסו לתפקיד בשנת 1977).

3. פרוטוקולים של השנה השנייה לפעילות המועצה – 1980 המועצה בהרכבה הראשון הוסיפה לכהן עד מארס 1980. בשל התביעה להחלפת שני חברי מועצה ששרתו בקבע, צדוק אושני ושמואל בר-שלום, נערכו בחירות בישוב ונבחר ההרכב החדש למליאת המועצה: (1) אלי צלקו – יו"ר (2) אבנר פרץ – חבר (3) שמעון קובי – חבר (4) משה בסון – חבר (5) שמעון אנסבכר – חבר.

המועצה התכנסה לישיבתה הראשונה ביום 8/3/1980. גם הפעם כיהנו חבריה בהתנדבות גמורה. בהרכב זה כיהנה המועצה עד ליולי 1980. בישיבה ביום 19/7/1980 הודיע אלי צלקו על פרישתו מתפקיד יו"ר. עמוס טרטמן שצורף למועצה, החל לכהן כיו"ר (בשכר) החל מ-23/9/1980. אלי צלקו פרש מחברותו במועצה בסוף נובמבר 1980. החל מ-4/12/1980 כיהנה המועצה בהרכב: (1) עמוס טרטמן – יו"ר (2) אבנר פרץ – חבר (3) שמעון קובי – חבר (4) משה בסון – חבר (5) שמעון אנסבכר – חבר. החל מ-31/12/1980, החליף ישראל גולדשטיין את אלי רז בתפקיד מזכיר המועצה. (אלי רז כיהן כמזכיר השני של הוועד, אחרי אורי אריאל, והמשיך בתפקידו כמזכיר המועצה למן כינונה ועד סוף שנת 1980). סה"כ קיימה המועצה בשנת 1980 21 ישיבות.

4. פרוטוקולים של השנה השלישית לפעילות המועצה – 1981 המועצה, בהרכבה מסוף 1980, הוסיפה לכהן בכל שנת 1981 ללא שינוי. בין העניינים החשובים שהעסיקו אותה היה כינונה של החברה לפיתוח מעלה אדומים. מטעם המועצה כיהנו במועצת המנהלים של החברה: עמוס טרטמן, ראש המועצה, שמעון אנסבכר ואבנר פרץ. כיו"ר מועצת המנהלים התמנה מר משה מן, מנכ"ל טפחות. כמנהל החברה התמנה אליעזר גינצבורג ובתוקף תפקידו החל להשתתף בישיבות המועצה המקומית. גם עובדת הרווחה שהחלה לעבוד במועצה, הגב' אורנה עצמון, החלה להשתתף באופן קבוע בישיבות המועצה וסקירותיה היוו מצע לדיונים בנושאי רווחה. בסה"כ קיימה המועצה בשנת 1981 14 ישיבות.

5. פרוטוקולים של השנה הרביעית לפעילות המועצה – 1982 השינוי היחיד בהרכב המועצה שהמשיכה בכהונתה גם ב-1982 היה החלפתו של חבר המועצה הנבחר משה בסון (בשל היעדרות מישיבות מועצה רצופות) בענת הברמן שהייתה הבאה בתור בבחירות שנערכו במארס 1980. בהרכב החדש הזה כיהנה המועצה עד סוף השנה ללא שינוי נוסף. המועצה קיימה 12 ישיבות. השנה הזו הייתה שנה רבת משמעות בהתמסדותה והתרחבותה של המועצה המקומית. בחודש יוני 1982 החלה התאכלסות התושבים הראשונים בשכונה הראשונה באתר העיר. בספטמבר 1982 נערך טכס חנוכת העיר (את התואר "עיר" תקבל הרשות המקומית ב-1992). המועצה המקומית נערכה, לפיכך, לכינון המוסדות החיוניים ואיוש התפקידים הנדרשים לניהולו של ישוב עירוני. בטבע הדברים, הוסט מרכז הכובד מן הניהול של גבעת המייסדים אל כל תחום השיפוט, הכולל את איזור התעשייה ואתר הבינוי המתאכלס של העיר. כבר בישיבתה הראשונה באותה שנה החליטה מליאת המועצה על הוצאת מכרזים לתפקידים המרכזיים: גזבר המועצה (תחילה נבחר לתפקיד אביגדור לוי ועם התחלת עבודתו בבנק ישראל החליפו בתפקיד החל מחודש נובמבר 1982 אבי גרינברג, שהתמיד בתפקידו זה שלושים שנה עד 2012), מהנדס העיר (משה אקנין), מנהל מחלקת החינוך, מנהל המתנ"ס (דני אדרעי) וקב"ט המועצה (צדוק אושני). לבד מכך, הרחיבה המועצה את שורות עובדיה וקיבלה עובדים רבים לתפקידים מגוונים (ר' ישיבת המועצה מחודש אוגוסט 1982). המועצה הפעילה את סמכותה לגביית מסים באזור התעשייה, היא עסקה באימוץ חוקי עזר עירוניים וקיימה דיונים ופעילות בכל תחומי ההערכות לניהולו של ישוב עירוני. סה"כ הייתה המציאות הזו, שבה מקדימה מועצה מקומית את שלבי הבניה והאכלוס ומגלה נוכחות בשלב כל כך מקדמי, תופעה יוצאת דופן בנוף הבינוי העירוני בישראל (בד"כ נוטל עליו משרד הבינוי את האחריות לתחומים האלה באמצעות צוות הקמה – צוות פקידים – המכהן עד ליצירת מסה קריטית של תושבים המאפשרת הקמת רשות מקומית נבחרת). למציאות הייחודית הזו הייתה בלי ספק תרומה להפיכתה של מעלה אדומים לסיפור הצלחה מובהק. בסה"כ קיימה המועצה בשנת 1982 12 ישיבות חודשיות במשרדיה בגבעת המייסדים.

6. שאלונים וראיונות של ראשוני המתיישבים במעלה אדומים בדצמבר 2006, במלאת שלושים שנה למעלה אדומים הופיע גיליון חגיגי הנושא את הכותרת: "30 למעלה אדומים – גיליון מיוחד" (תוכלו לצפות בגיליון הזה במלואו בחדר הספרייה). בגיליון זה הביא שמעון אנסבכר את הרשימה המלאה של חלוצי המתיישבים במעלה אדומים, 23 משפחות וששה רווקות ורווקים, אשר עלו על הקרקע בנר שביעי של חנוכה תשל"ו (4/12/75) והתאכלסו באשקוביות שעל גבעת המייסדים. הנה היא הרשימה כפי שהיא מופיעה בגליון החגיגי:

היה זה, כפי שמעידים מסמכי הארכיון, שיאה של פעילות אינטנסיבית, שהתמשכה על פני שנה וחצי, מצד שלושת גרעיני המתיישבים שהתאחדו לגרעין אחד (בחסותה של הגב' רחל ינאית בן-צבי – ראה על כך במאמר המוקדש לה בחדר סיפורן של תעודות – פכים קטנים מאוצרות הארכיון). במשך התקופה הזו מילאו מאות משפחות ובודדים שאלוני מידע, שהופצו תחילה על ידי הגרעינים הבודדים, ובהמשך, על ידי הגרעין המאוחד. מסמך מס' 1140.0 בארכיון הראשי מיום 29/4/1975 הוא הסכם המדבר, בין היתר, על איחוד שאלונים וכרטיסיות של הגרעינים. לאמיתו של דבר, לא מומשה החלטה זו עד תום, וגרעין ההסתדרות/החוג ע"ש בן גוריון במפלגת העבודה בראשות אלי רז, המשיך להחזיק במרבית שאלוניו ושחרר רק את שאלוני המשפחות המיועדות לעליה על הקרקע מטעמו.

לבד מאיסוף המידע, שימשו השאלונים הללו כמצע ליצירת לחץ כבד על הממשלה להתחשב ברצונו של ציבור רחב מימדים המבקש להתיישב במעלה אדומים.

בעקבות קבלת השאלונים רואיינו מאות אנשים על ידי צוותי מתנדבים (בין היתר בבניין ההסתדרות הכללית, במרכז החופשי, בירושלים, ובמשרדי חברת הביטוח נורשיפקו, שהועמדו לרשות גרעין המתיישבים בשעות הערב בידי מנהל הסניף הירושלמי של החברה, אלי צלקו, והיו במשך הזמן ללב הפועם והרוחש של פעילות הגרעין).

הראיונות נועדו לאתר את המשפחות והרווקים שיוכלו להאחז במקום גם בתנאי לחץ קשים (דירות זעירות, העדר מגוון שירותים ומוסדות חינוך, ונטל בטחוני כבד של שמירה על המקום). בעקבות זאת גובשה רשימת המשפחות, הרווקות והרווקים שיועדו להתיישב כקבוצת חלוץ באשקוביות שבגבעת המייסדים.

אלא שמנקודת ראות ממשלתית לא היה הדבר פשוט כל כך. למרות הסיכומים שהושגו עם שר התעשיה חיים ברלב ושר הבינוי והשיכון אברהם עופר בעקבות מבצע "חורשה ומגדל" ביום 02/03/1975 (ראה מסמך 920.0 בארכיון הראשי) דבקה הממשלה בהגדרה המגוחכת של "מחנה עובדים" (עבור אזור תעשיה שלא אוכלס עדיין והנמצא במרחק מחצית השעה מעיר הבירה) אשר התנתה התאכלסות מתיישבים בזיקתם לתעשייה במקום (תעשייה, שכאמור, לא הייתה קיימת עדיין). בתנאים אלה נאלץ הגרעין להזדקק לדרכים לא שגרתיות כדי לממש את רצונו להתיישב במקום. לשם כך נוצל במלואו חלון הזדמנויות קצר שנקרה על דרכו, ואִפשר אישור קבוצת המתיישבים הראשונה בידי משרד השיכון. על מה שהתרחש מאחורי הקלעים של הפעולה הזו, יסופר בחדר הפכים הקטנים, תחת הכותרת "תרגיל העוקץ שהכין גרעין מעלה אדומים לשרים בר-לב ועופר".

בחדר הפרוטוקולים אנו מביאים את מקבץ השאלונים של הקבוצה הזו. עלה בידינו לקבץ את מרבית השאלונים של קבוצת החלוץ. לכל משפחה/רווקה/רווק יש בחלק לא קטן של המקרים יותר משאלון אחד, על השאלונים נלוות חוות דעת של המראיינים ומכתבים נלווים של ממלאי השאלונים. ראוי לתשומת לב מכתבו הנלווה של צבי שפלטר, שממנו אנו למדים כיצד עלה בידו תוך זמן קצר מהצטרפותו לגרעין של אלעזר בן אריה-לוי נחמני (עם שובו משהות ארוכה ביפן), להפוך גרעין רדום ומדשדש זה לגרעין פעיל שהיווה בהמשך עמוד שדרה להתיישבות במעלה אדומים.

בראש השאלונים של כל משפחה/רווקה/רווק הצבנו את השאלון המופנה לשר השיכון אברהם עופר. השאלונים המופנים לשר (ואשר באופן לגמרי לא מקרי אינם נושאים עליהם תאריך) הוגשו בידי פעילי הגרעין מוני בן ארי ושמעון אנסבכר לוועדת אכלוס חפוזה שהתכנסה במשרדי מחוז ירושלים של משרד השיכון בראשותו של שלום בא-גד, הממונה על האכלוס במחוז, ביום שישי 12/9/1975, ז' בתשרי תשל"ו (שלושה ימים לפני יום כיפור). הוועדה אישרה את כל הרשימה המוגשת ומכתבים רשמיים דחופים יצאו בו ביום אל כל אלה שאושרו לאכלוס (ראו מסמך 1330.0 בארכיון הראשי). כך נפל הפור וגרעין המתיישבים תקע, אחרי פחות משלושה חודשים, יתד באדמת מעלה אדומים, שהיה תוך 37 שנים לעיר הפורחת של היום (2013).

בעת שהוגשו השאלונים לוועדת האכלוס, כבר היה גרעין ההסתדרות/החוג ע"ש בן גוריון מנותק מגוף הגרעין המשותף. למרות זאת דאגו מגישי השאלונים לכך שבקבוצת החלוץ יהיה ייצוג לכל שלושת מרכיבי הגרעין, ובתוכם גם גרעין ההסתדרות. זוהי הסיבה לכך ששאלוני אנשי גרעין ההסתדרות הם שאלונים מוקדמים ואינם מופנים לשר אברהם עופר.

הסיפור המלא שמאחורי הקלעים יסופר, כאמור, בחדר הפכים הקטנים. (א"פ)

7. פרוטוקולים ותרשומות של פגישות גרעין מעלה אדומים ומזכירותו בשנת 1975 וראשית 1976

הפעילות האינטנסיבית של גרעין מעלה אדומים במחצית השניה של 1975 מוצאת ביטויה בפנקס פרוטוקולים ותרשומות המוצג פה במלואו. התרשומות שנעשו (בזמן אמת) על דפי בלוק כתיבה מסורגל, הן כולן פועל ידיו של שמעון אנסבכר, ממקימי גרעין מעלה אדומים, אשר נטל חלק כמעט בכל הפגישות והדיונים, הרשמיים והרשמיים למחצה, של מזכירות הגרעין ושל פורומים אחרים, בהם פורום האסיפה הכללית של חברי הגרעין.

שמעון לקח עליו את העול של רישום הפרוטוקולים במהלך המפגשים האמורים. חלק מהם הודפסו אחר כך במכונת כתיבה או בשכפול וניתן למוצאם בין מסמכי הארכיון הראשי. ניתנת לפיכך הזדמנות, נדירה למדי בארכיונים, להשוואה בין הנוסח הרשמי לבין טיוטת הפרוטוקול כפי שנוסחה באופן ספונטני בעת מעשה. משנה חשיבות יש, כמובן, לאותן תרשומות שאין להן נוסח מודפס רשמי.

רצינו לשמר בתצוגה שלנו את רצף הדפים בפנקס, ולפיכך, לא פיזרנו את התרשומות השונות בין מסמכי הארכיון הראשי. לתועלת המעיינים והחוקרים אנו מציגים כאן את רשימת תאריכי התרשומות השונות – 24 במספר – כדי להקל על ההשוואה וההצלבה עם מסמכי הארכיון הראשי והעיתונות הכללית. ואלה הם תאריכי הפגישות: 13/3/75; 8/7/75; 10/7/75; 27/7/75; 3/8/75; 12/8/75; 21/8/75; 31/8/75; 5/9/75; 11/9/75; 13/9/75; 15/9/75; 30/9/75; 4/10/75; 14/10/75; 22/11/75; 24/11/75; 29/11/75; 5/12/75/; 7/12/75; 18/12/75; 31/1/76; 10/2/76; 14/2/76

המפגשים שנערכו החל מ-5/12/1975 נעשו כבר אחרי העלייה לקרקע במעלה אדומים (גבעת המייסדים). התרשומת מיום 7/12/75 היא פרוטוקול האסיפה הכללית הראשונה של התושבים הטריים של הישוב החדש. מכאן ואילך, יחליף ועד היישוב את מזכירות הגרעין ואסיפת התושבים את אסיפות חברי הגרעין – תוך שמירת הזיקה אל מאות חברי הגרעין, שחלקם יצטרפו אל קבוצת החלוץ בסבבי האכלוס הבאים, עד לראשית אכלוסה של העיר ב-1983.

זוהי הזדמנות להביע הוקרה לשמעון אנסבכר, ראשית, על התודעה ההיסטורית וההכרה בחשיבות האירועים שנטל בהם חלק, שהביאוהו לרשום ולתעד את האירועים, כקטנים כגדולים, טרם יימוגו מן הזיכרון בלהט הפעילות התוססת. שנית, שמעון שקד על איסוף ושימור כל פיסת נייר שהיה לה נגיעה להתיישבות במעלה אדומים ושעברה תחת ידו, או שעלה בידו ללקטהּ בעמל ממקורות אחרים. יש לציין, כי כבר בשלב מוקדם של התארגנותנו, קיבלה מזכירות הגרעין החלטה, מתוך פרספקטיבה היסטורית, לשמר ככל האפשר חומר תיעודי, אולם מי ששקד בפועל על האיסוף והשימור היה שמעון אנסבכר. חלק לא קטן מן החומר הנחשף בחדרי הארכיון השונים מקורו בשקידה זו.

זוהי גם הזדמנות לפנות לאנשים שמצוי בידם חומר תיעודי, לעשות כמעשהו של שמעון אנסבכר ולמסרו לארכיון העיר לבל יאבד. אנו זקוקים, בהמשך העבודה, לפרוטוקולים של ועד הישוב (עד לכינונה של המועצה המקומית) ושל אסיפות המתיישבים. אם יש מישהו המחזיק בהם, הוא מתבקש למסרם לארכיון העיר ולאפשר בכך הרחבה נוספת של יריעת התיעוד לשירותם של חוקרים וחובבים.

8. פרוטוקולים של ועדת ההיגוי לעיר מעלה אדומים

מעלה אדומים הינה אחד מן מהיישובים העירוניים היותר מתוכננים שהוקמו במדינת ישראל. שום דבר הקשור בשלבי התכנון וההקמה של העיר החדשה לא נותר בגדר מקריות או בגדר קביעה שרירותית של עובדות בשטח שקיבלו אחר כך את הכיסוי הרשמי. ההפך הוא הנכון: כל שלב היה כרוך בהכנה מקצועית שלוותה בהכוונה ובקרה סטטוטורית מדוקדקת. הדברים ניכרים עד היום וטבועים בחזותה של העיר ושכונותיה. "טביעת האצבעות" של התכנון המוקדם (תכנית המתאר) נגלית לעיני כל מי שמבקר בעיר או חי בה, ולזה המתבונן ברצף צילומי האוויר ומפות ההתמצאות שהעלינו ב"חדר המפות". יש לקוות כי היא תוסיף לאפיין את העיר גם בהמשך התפתחותה. רק כדי לְשַׂבֵּר את האוזן, נזכיר כאן את אחד העקרונות התכנוניים הבולטים: הותרת הגיאיות כריאות ירוקות נעדרות בניה וקיום קשר העין שבין שלוחות העיר הבנויות.

התהליך הזה של תכנון מוקפד מתחיל עוד בשלב האיתור! עוד ב-1977, בסוף תקופת כהונתה של ממשלת המערך (ממשלת רבין הראשונה) הניבו מאמציו של אבי ההתיישבות העירונית במעלה אדומים, השר (ויו"ר ועדת השרים להתיישבות) ישראל גלילי, מינוי של צוות בדיקת איתור ופוטנציאל פיתוח להקמת ישוב עירוני במעלה אדומים. העבודה נעשתה בידי המכון האורבאני בהנהגתו של פרופ' אדם מזור, חתן פרס ישראל לשנת 2013. דו"ח הביניים (הכולל כבר את מרבית המסקנות של הדו"ח הסופי) הוגש לממשלה בשלהי כהונתה והוא הצביע על ארבע חלופות להקמת העיר. לממשלת הליכוד שהוקמה אחרי המהפך של 1977 לא נותר אלא לבחור בחלופה המועדפת ולגשת לתכנון המפורט, וכך אמנם נעשה. את המסמכים עבי הכרס שהכין צוותו של פרופ' אדם מזור (דו"ח הביניים והדו"ח הסופי) אנו מתכוונים להעלות על האתר בזמן הקרוב. נציין כאן רק שב"טביעת אצבעות" שהזכרנו לעיל ניתן להבחין כבר במפות תדריך התכנון לאתר A של המכון לתכנון אורבאני (פרופ' אדם מזור) 1977 (חדר המפות) המופיעות באותם מסמכים.

משנפלה ההחלטה בממשלת הליכוד לממש את התכנית לבניית עיר במעלה אדומים, נעשה הדבר מצד אחד, בתכנון מדוקדק ומצד שני, במהירות שיא. הצירוף הזה הושג בזכות בחירתו של אדריכל מוכשר ובעל ניסיון, טומי לייטרסדורף, לתפקיד אדריכל העיר ומינויה של ועדת היגוי בידי מנכ"ל משרד השיכון, שלמה אבני ביום 26/2/1978. מקבץ הפרוטוקולים של הוועדה (מארס 1978 עד ינואר 1980) בצירוף מסמכים נלווים מוצגים להלן לפני המעיין. הוועדה הזו ריכזה בידיה סמכויות המתחלקות כרגיל בתוך תחומי הקו הירוק, בין גופים סטטוטוריים שונים, דבר המאריך ומעכב את התקדמות התכנון. לפי כתב המינוי המופיע בראשית המקבץ מוענקת לוועדה הסמכות "ללוות את כל שלבי התכנון: תכנית מתאר, תכנית בינוי ערים, תכניות מפורטות ותכניות ביצוע, כולל הפעלת הביצוע עם לוח זמנים מפורט". גם הרכבה של הוועדה מבטיח את יעילות עבודתה: בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד השיכון בעצמו (תחילה שלמה אבני ואחר כך, החל מאפריל 1979, מחליפו אשר וינר). חברים בוועדה היו מנהל המחוז, מנהל אגף פרוגראמות, מנהל אגף אכלוס, מנהל אגף התכנון, האדריכל הראשי של המשרד ואדריכלית המחוז ועימם ראש הוועד ואחר כך, עם כינון המועצה, ראש המועצה המקומית מעלה אדומים. בישיבות ועדת ההיגוי השתתף באופן קבוע אדריכל העיר טומי לייטרסדורף.

אתם מוזמנים לפתוח את מקבץ הפרוטוקולים ולעיין בו. (א"פ)