הארכיון העירוני מעלה אדומים

חזרה לדף השער

למסמך החודש דף ראשי

מסמך החודש – תמוז תשע"ד

המעמד המשפטי המפוקפק של "מחנה עובדים" מבלבל את כל העולם

כ"ב בתמוז תשל"ו מסמך שנחשף בארכיון המדינה

בקרוב ימלאו ארבעים שנה להקמת מעלה אדומים. השנים שחלפו מאז מאפשרות חשיפת חומר ארכיוני הנוגע לימי הבראשית של מעלה אדומים, שהיה חסוי בשעתו. עברנו על חומר רב ועצום בארכיון המדינה ("הגנזך") ומצאנו וסרקנו מתוכו מסמכים רבי עניין הנוגעים ליישוב, ובהם כאלה (כגון החלטות ממשלה ודיונים בדרגים ממשלתיים גבוהים) שהיו מסווגים בשעתו כ"סודיים" או "סודיים ביותר". המסמכים האלה, המשובצים עתה ברצף מסמכי הארכיון הפתוח לעיונכם, שופכים אור על אירועים מכוננים בתולדות מעלה אדומים ומשלימים את התמונה המרתקת של צמיחתה והקמתה של העיר.

כפי שציינו כבר במקומות אחרים, המעמד המוזר של "מחנה עובדים" טמן בחובו קשיים מרובים עבור היישוב הצעיר והנהגתו. המסמך שאנו מביאים היום בפינת "מסמך החודש" הוא מסמך 2155 מיום כ"ב בתמוז תשל"ו (20/7/1976) שנחשף לראשונה מתוך ארכיון המדינה. הוא מגלה לנו עד כמה גרם המעמד המפוקפק הזה לכאב ראש ובלבול גם לכל הגופים שהיה להם דין ודברים עם מעלה אדומים, ובהם: חברת עמידר, משרד השיכון, משטרת ישראל, צה"ל ובתי המשפט.

המסמך, חתום בידי אל"מ משה פלדמן, סגן מפקד האזור, וכפי שתוכלו להיווכח בעצמכם, יש לו "תפוצת נאט"ו". עניינו הוא "כניסת תושבים ישראלים לדירות במעלה אדומים ללא אישור", אולם, אגב כך, הוא נוגע בשאלת המעמד המשפטי של היישוב, ומבחינה זו יש בו "חומר נפץ".

לידתו היא על רקע המאבק הממושך שניהלו תושבי מעלה אדומים כנגד ועדת האכלוס שהקים משרד השיכון – מחוז ירושלים. מצד אחד, ניצב היישוב הצעיר שביקש לחזק את כוח עמידתו ושרידותו בקליטת משפחות שיוכלו לתרום למרקם החברתי ולמוסדות היישוב המתגבשים. מצד שני, ניצב משרד השיכון שדבק בהגדרה הפורמאלית של "מחנה עובדים לתעשייה" והושפע מלחצם של גורמים אינטרסנטיים מסוגים שונים. עבור המתיישבים היה זה "מאבק לחיים או למוות", ואין פלא שבעקבות החלטה מקוממת של ועדת האכלוס, נזקקו לצעדים יוצאי דופן של "פלישה" לדירות ריקות. הפלישה הזו שהוגדרה בצורה מתחכמת ע"י ועד היישוב "כאירוח משפחות בדירות שהתפנו" (ר' מסמך מס' 2156 מיום 31/7/1976), עוררה את מחול השדים.

המסמך שאנו מציגים כאן מעיד בין היתר על כך שלוועדת האכלוס שמונתה ע"י משרד השיכון כלל לא היה מעמד חוקי (למרבה הצער, נעלמה הקביעה הזו בשעתו מידיעתם של התושבים).

אולם המסמך חושף הרבה יותר מכך: עמידר קיבלה אישור ממשרד השיכון לפעול באזור ללא כתב הרשאה, לוועד מקומי של תושבי מעלה אדומים אין כל מעמד משפטי, לועדת אכלוס שמונתה על ידי משרד השיכון אין מעמד חוקי.

המסמך נוגע גם בשאלה הרת גורל שתעסיק את החברה בישראל בשנים שיבואו: פינויים של תושבים ישראלים ביו"ש.

קובע המסמך את הקביעות האלה:

לדעת היועץ המשפטי ומפקדת הפרקליט הצבאי הראשי אין לערב את משטרת ישראל בפעולת פינוי (שלא כתוצאה של פסק-דין).

יש ספקות בגין סמכות בית משפט ישראלי באזור יו"ש.

פינוי ע"י צה"ל לא מומלץ.

חוסר פעולה משפיע על הסדר והחוק באזור.

פרשת "הפלישה" המשיכה להתגלגל גם אחר כך. הוגשו בידי עמידר תלונות למשטרה כנגד הפולשים, ואלה נשארו תלויות ועומדות עד אשר התגלגלו לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, ורק ב-12/5/77 נסגרו התיקים על ידי פרקליט המדינה.