הארכיון העירוני מעלה אדומים

חזרה לדף השער

למסמך החודש דף ראשי

מסמך החודש – אב תשע"ד

הספרייה על שם יעקב רמון ז"ל – אמה של "ספריית השלום בני ציון" במעלה אדומים

למעלה אדומים יש היום ספריה מכובדת השוכנת בתוך בניין מרשים המהווה חלק ממרכז תרבותי ההולך ומתפתח. עם השלמתו של אולם המופעים העירוני יכלול המרכז הזה שלושה מרכיבים: אולם המופעים, הקונסרבטוריון ו"ספריית השלום בני ציון" – עדות לדופק התרבותי המפעם בעיר הצעירה.

את מסמך החודש של חודש מנחם אב, אנו מקדישים לראשיתה הצנועה של הספרייה, תחת השם "הספרייה ע"ש יעקב רמון ז"ל", בימי הבראשית של מעלה אדומים, וליתר דיוק השנה הראשונה בחיי היישוב. בתוך המאבק היומיומי על צביונו של היישוב החדש בשנת תשל"ו (1976), לא נזנח גם מקומה של התרבות בחיי המתיישבים. ראשיתו של סיפור הספרייה נעוצה, לאמיתו של דבר, עוד לפני היאחזותם של מייסדי מעלה אדומים במה שכונה "מחנה עובדים" (גבעת המייסדים). ב-3/3/1975 נעשה נסיון התנחלות של חברי הגרעין על גבעה סמוכה (היום המחנה הצבאי "מחנה ישי"), תחת הכותרת: "חורשה ומגדל" את החורשה שנטעו המתנחלים באותו יום הם קראו על שמו של אליעזר ליבנה, שנפטר יום קודם לכן (ר' על כך מסמכים 890 ו-900 בארכיון הראשי).

אליעזר ליבנה (1975-1902) היה איש תנועת העבודה, חבר כנסת לשעבר, פובליציסט וממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה וראשיה. לאחר שעלה גרעין המתיישבים על הקרקע בנר שישי של חנוכה תשל"ו, החליטה משפחת ליבנה לתרום חלק מספרייתו העשירה של המנוח ליישוב הצעיר. עם השלמתו של הבניין המרכזי ביישוב (שיועד לאכלס בתוכו, לפי התכנית המקורית האבסורדית, את המטבח ואת חדר האוכל של הפועלים שיתיישבו ב"מחנה") החליט ועד היישוב להקדיש את האולם הגדול לחדר תרבות ופעילות ציבורית (גם האסיפות הכלליות הסוערות של המתיישבים נערכו באולם היסטורי זה) ונקבעו בו מדפי הספרים ובהם הספרים מספרייתו של אליעזר ליבנה.

לקראת סוף שנת תשל"ו, בחודש אב, הוחלט למסד את הספרייה הזו במטרה להרחיבה ולבססה כגרעין לספריה עירונית לעיר שתצמח ותתפתח. בהזדמנות זו הוחלט על מתן השם "הספרייה על שם יעקב רמון ז"ל". יעקב רמון היה לוחם צעיר שנהרג במלחמת יום כיפור בקרבות על תל אל סאקי ברמת הגולן. הוא נמנה עם אנשי הכוח שניסה לפרוץ למוצב הנצור בידי הכוחות הסוריים, כדי לחלץ משם את הנצורים, חבריהם לנשק, ונהרג במהלך הקרב הזה.

הוריו של יעקב, ד"ר משה ורות רמון, נמנו עם עשרים ושלוש המשפחות וששת הרווקים והרווקות, מייסדי מעלה אדומים (אם לדייק, הם הגיעו ליישוב ימים ספורים אחרי העלייה על הקרקע). ד"ר רמון שימש כרופא היישוב (בחודשים הראשונים בהתנדבות מוחלטת) וככזה התחבב על כל התושבים, במיוחד על ילדי היישוב שזכו לקבל ממנו סוכריות כל אימת שנזקקו לטיפולו.

המכתבים המוצגים בזה הם פניה רשמית של וועד היישוב אל המחלקה להנצחת החייל בבקשה לתמוך בספרייה, מלווה במכתבם של רות ומשה רמון.

משפחת רמון טיפחה באהבה ומסירות את הספרייה הזו על שם בנם. נקבעה פינה לזכרו בתוך הספרייה. ההורים השכולים עשו כמיטב יכולתם לגייס משאבים ותרומות ספרים לפיתוחה של הספרייה. כספרן ראשון של הספרייה (בהיותה בגבעת המייסדים) שימש ד"ר זאב בן שחר ואחריו הגב' שולה יוניוב.

עם ראשית האכלוס של העיר הועברה הספרייה למשכן זמני באתר העיר והמשיכה לשאת את שמו של יעקב רמון ז"ל. עם קבלת התרומה הנדיבה של ארגון "בני ציון" מארה"ב ובניית המשכן המפואר של הספרייה הוסב שמה ל"ספריית השלום בני ציון".

למרבה הצער, לא נמצאה עד היום דרך להנצחת שמו של יעקב רמון ז"ל, ולו גם בדרך צנועה ביותר, בתוך הספרייה העירונית המפוארת (יש אזכור לשמו בספריית ביה"ס לתעופה וחלל). אנו בטוחים כי תמצא עוד הדרך לתקן מעוות זה, לא רק כפירעון חוב של כבוד למשפחת רמון (בינתיים נפטרו לבית עולמם שני ההורים) ולבנם הלוחם שנפל חלל במערכות ישראל, אלא גם כמחווה מצד העיר ומוסדותיה לפעלם של ראשונים שהניחו את היסוד לעיר הפורחת ולמוסדותיה.

יעקב רמון ז"ל (1973-1953)